המחזור המשולש הוא כתב יד עברי מאויר מאשכנז, מן המאה ה־14. מדובר במחזור המכיל איורים רבים. שמו נובע מכך שהוא מחולק לשלושה חלקים, שכל אחד מהם שמור כיום בספרייה אחרת ברחבי העולם. מתוך, כתב יד זה, פוסט זה ידון באיור מתוך כתב היד, הקשור ישירות לתקופה זו שלפני חג הפסח – איור שירת מרים.
ניתן לצפות בו בקישור הבא:
👉 איור מחול מרים, מחזור המשולש – דף 197r
ההשראה ברורה:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָּל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה, כִּי גָאֹה גָּאָה…"
(שמות ט"ו, כ–כא)
מחול מרים באמנות העברית של ימי הביניים
נושא שירת מרים ומחול הנשים שצעדו אחריה זכה לעיבודים חזותיים במספר כתבי יד עבריים מימי הביניים – כנראה בשל עוצמתו החזותית, הסמלית והמגדרית.
אני מציע עד כה חלוקה לשתי קטגוריות של איורים:
- מרים ונשים רוקדות ומנגנות – ללא נוכחות גברית
(כגון איורים מספרד, מאה 14) - מרים ונשים רוקדות ומנגנות – אל מול דמות המנגנת בכינור-לאוטה
(אשכנז, מאה 15)
המחול במחזור המשולש
באופן ייחודי, האיור במחזור המשולש מציג את מרים מובילה קבוצת נשים שצועדות אחרי קבוצת הגברים. בפיה נראה חליל דמוי צינור שהיא אוחזת ביד אחת, ובידה השנייה – מקל קצר שקצהו כדורי, שבו היא מכה על תוף עגול התלוי על צווארה. ייתכן שהמאייר התכוון כאן לפרשנות ימי־ביניימית למילה "מחול" – לא כריקוד אלא ככלי נגינה מעין החליל.
הלבוש של הנשים כולל כנראה כיסוי ראש, אם כי האיור מעט מטושטש. לעומתן, הגברים שלפניהן חובשים כובעים מחודדים, שנודעו כ"כובע היהודים" בסגנון אופייני ליהודי אשכנז.
נקודה מעניינת במיוחד: פניהן וראשיהן של הנשים מצוירים כראשי חיות – תופעה מוכרת באמנות היהודית, המכונה "דמויות זואומורפיות". חוקרי האמנות הציעו סיבות והסברים שונים לתופעה זאת.
תאור האיור
הנשים נראות הולכות בעקבות הגברים, כאשר פני כל הדמויות מופנות קדימה – לעבר אירוע חציית ים סוף.
איור זה מהווה אפוא קטגוריה ייחודית: מרים והנשים נראות מנגנות (ואולי גם רוקדות ושרות), אך מאחרי הגברים, בזמן שכל הדמויות נעות קדימה לעבר הגאולה.
נגינה ונשים – בדימוי הייחודי במחזור המשולש
במאמרי משנת 2020 על היחס לנגינה במחזור המשולש, הצעתי שבאופן כללי היחס לנגינה בו הוא אינו חיובי.
עם זאת, שירת מרים ייתכן והיא יוצאת דופן: עצם תיאור הנגינה שלה ושל הנשים באיור – גם אם לא מוצג באור חיובי מפורש – מרמז אולי שבנסיבות חגיגיות , כמו אירוע גאולה מהגולה, נגינה של נשים לא רק הותרה אלא גם צוינה באופן בולט.
ולסיום – הרלוונטיות לימינו
אולי נשאל – מדוע החיבור הזה בין חציית ים סוף לשירת מרים המופיע חזותית באיור כאן מתרחש דווקא בפסח?
ובכן, בתורה, שירת הים מופיעה מיד לאחר קריעת ים סוף, והיא חוגגת את ההצלה מהגלות. אך ייתכן שהמאייר האשכנזי במאה ה־14 ראה בחיבור הזה אמירה אקטואלית לזמנו – מעין תקווה לישועה גם בתוך רדיפות, גזרות ומשברים ואולי ספציפית בזמן של חגיגת ההצלה – בחג פסח.
אם גם אתם מתעניינים בקשרים שבין מוזיקה, נשים, מקרא ופרשנות –
כתבו לי דרך טופס יצירת הקשר כאן למטה. אשמח להמשיך את השיחה 🎶
לקריאה נוספת
- Elisheva Baumgarten, Mothers and Children: Jewish Family Life in Medieval Europe, 2000
- Zsofia Buda, Animals and the Gaze at Women. Zoocephalic Figures in the Tripartite Mahzor, 2005
- Ilia Rodov, Dragons: a symbol of evil in European synagogue decoration?, 2005
- Guy Shaked, The Jewish attitude towards the playing of music in the Tripartite Mahzor, 2020
- Sarit Shalev-Eyni, Jews among Christians: Illustrated Hebrew Manuscripts of the Middle Ages, 2010
Copyright © 2025 Guy Shaked. All rights reserved.
Posted: 08-April-2025, 21:00 (UTC + 3)
Modified:
