המחזור המשולש הוא כתב יד עברי מאויר מאשכנז, מהמאה ה־14, הנחשב לפנינה ייחודית של אמנות יהודית מימי הביניים. שמו נגזר מהיותו מחולק לשלושה חלקים, שכל אחד מהם שמור כיום בספרייה אחרת בעולם. במחזור מתוארת בעיקר נגינה הקשורה לסיפורי התנ"ך, וכך גם באיור שלפנינו. עם זאת, פוסט זה יעסוק בעקיפין גם במוזיקה מסוג אחר — המוזיקה הווקאלית, כלומר שירה בתנ"ך.
בפוסט זה, אני מבקש להציג התבוננות נוספת באיור המוכר "קריעת ים סוף ושירת מרים" מהמחזור, ולהציע גם אפשרות חדשה לקריאת משמעותו.
ניתן לצפות באיור כאן:
איור קריעת ים סוף ושירת מרים, המחזור המשולש – דף 197r
ההשראה המקראית לאיור ברורה:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָּל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת."
(שמות ט"ו, כ–כא)
הפרדה בין גברים לנשים – קריאה חזותית
שלו-עייני מצביעה על כך שבאיור, קבוצת הגברים מופרדת ועומדת לפני קבוצת הנשים (הנשים באיור פניהן מופיעות עם מאפיינים זואומורפיים – ראשים של חיות).
באופן דומה, גם באיור של "מתן תורה" במחזור המשולש ניכרת הפרדה כזו: הנשים מאחורי הגברים.
באיור "קריעת ים סוף", מרים והנשים נראות מנגנות ורוקדות, אך הגברים אינם פונים אליהן – ראשיהם מופנים לכיוון ההפוך, כך שסביר שגם אינם שומעים אותן. הפרדה מרומזת זו תואמת את האיסור התלמודי של "קול באשה ערווה" (תלמוד בבלי, קידושין ע', א'). ועל עניין זה דנתי כבר בפוסט קודם באתר זה
מדרשי חז"ל ופרשנות נוספת
לפי שלו-עייני, ייתכן וההפרדה בין המינים מבוססת על מדרש המצוטט בפרשנות לפיוטים במחזור: כמו שמשה שר לגברים, כך מרים שרה לנשים.
רעיון זה מופיע גם במדרש תהלים (שוחר טוב, בובר, מזמור סח):
"קדמו שרים אחר נוגנים" – כלומר, הגברים קודמים בשירה.
בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב, שמות ט"ו) מוסבר כי בשל כך שמשה ואהרן הביאו את הישועה, הם קודמים לנשים, בניגוד לשירת דבורה, שבה שירת נשים בתנ"ך קודמת לגברים.
עם זאת, לא כל המדרשים תמימי דעים: בפתרון תורה (פרשת האזינו) נאמר דווקא שהנשים פתחו בשירה או נגינה, אחריהן בני ישראל ואחריהם מלאכי השרת.
הדהוד אמנותי מהעולם הנוצרי
הפרדה בין גברים לנשים בשירת הים מופיעה גם במסורת הנוצרית-ביזנטית. כך, בכותרת הדרשה השישית של אוריגנס (המאה ה-3):
"על השיר ששר משה עם העם ומרים עם הנשים."
גישה זו השפיעה על פרשנים נוצריים נוספים בימי הביניים, כמו רופרטוס מדויץ (Rupert von Deutz) בספרו De Sancta Trinitate.
הצעה חדשה להבנה
בפוסט זה, אני מציע סיבה אפשרית נוספת לנוכחות הנשים מאחורי הגברים באיור – סיבה שאינה קשורה דווקא לכך שלפנינו עוד מופע של שירה בתנ"ך:
ייתכן שמדובר בדפוס ייצוג רחב יותר באיורי כתבי יד עבריים מאשכנז של ימי הביניים, שבו הנשים באות אחרי הגברים בסצנות מקראיות נוספות, – גם כאשר לא מתוארת בהן כלל שירה בתנ"ך.
כך למשל, גם באיור "מתן תורה" במחזור המשולש, מתוארת בבירור קבוצת גברים לפני קבוצת הנשים.
אם כן, ייתכן שהאילוסטרציה לא נועדה לשדר מסר מגביל על מוזיקה כלית או שירת נשים בתנ"ך דווקא, אלא לשקף סיבה חזותית אחרת, כזאת שמופיעה גם באיורים אחרים בכתבי יד עבריים בימי הביניים.
מחשבה לעתיד
נראה כי הייצוג של "נשים אחרי גברים" במספר איורים בכתבי יד עבריים מימי הביניים עשוי להצדיק מחקר נוסף, שיוכל לשפוך אור נוסף על הסוגיה. זוהי שאלה מסקרנת למחקר עתידי — ואולי גם רעיון לפוסט נוסף בבלוג הזה? (-: …
לקריאה נוספת:
• צופיה בודה, חיות ומבט על נשים: דמויות זואומורפיות במחזור המשולש, 2005
• שרית שלו-עייני, יהודים בין נוצרים: כתבי יד עבריים מאוירים של ימי הביניים, 2010
• גיא שקד, היחס למוזיקה במחזור המשולש, 2020
Copyright © 2025 Guy Shaked. All rights reserved.
Posted: 26-April-2025, 20:00 (Jerusalem Time)
Modified:
